4:33

היצירה 4:33 של המלחין ג'ון קייג' היוותה בסיס משותף לתהליך יצירה של עבודות במה קצרות. היצירה שנכתבה בשלושה חלקים - נטולת תווים, וכמו הריבועים הלבנים של ראושנברג היא מהווה מראה לצופה או למאזין. תוכן ומשמעות היצירה מתהווים על ידי הקהל מתוך התבוננות בשקט. היצירה שואלת למעשה שאלות אודות המדיום, אודות המוסיקה, אודות האזנה ואודות הקונבנציות המתלוות ליצירה מוזיקלית. כל אחד מהאמנים שהוזמנו (זהר פרנק, אורנית מרק איתן, זמירה לוצקי, יובל מסקין, אופיר יודלביץ, עמוס חץ) התבקש להציע פרשנות לרעיונותיו המקוריים של קייג' והתכתבותם עם עולם האמנות היום.