תכנית ב'

יום שישי 12/11 בשעה 20:30 - סטודיו זהבה, מרכז סוזל דלל, תל אביב. כרטיסים

יום חמישי 18/11 בשעה 20:30 - אולם הזירה הבינתחומית, מתחם הפרסה, ירושלים. כרטיסים

בתכנית ב' בפסטיבל ריקודי חדר תוכננו להציג השנה הכוריאוגרפים סלומה שניבלי (שווייץ/אוסטריה) ורוברט שטיין (הולנד/מקסיקו) בערב משותף עם בכורה לריקוד סולו שיצר עמוס חץ.

שלושה ימים לפני קיום המופע התבשרנו כי בבדיקת קורונה שעשו סלומה ורוברט לפני טיסתם לישראל מציריך, התקבלה תשובה חיובית לקורונה, דבר אשר מנע את כניסתם לישראל וביטל את האפשרות להציג במסגרת הפסטיבל. 

במקום זאת, החלטנו לקיים ערב ייחודי, חד-פעמי ויוצא דופן, בו ירקוד עמוס חץ את יצירת הסולו שלו, מבוך, פעם אחר פעם, פעמיים באותו הערב. ובין לבין תתקיים שיחה עם עמוס.

<<< לרקוד מבוך, לדבר, ולרקוד פעם נוספת >>>

לשיחה עם עמוס תחבור ליאור אביצור, מי שהיתה בעבר שותפה של עמוס לניהול הפסטיבל. שיחתם תעסוק בתפקידי הצופה בריקוד קאמרי, ריקוד שבו היוצר הוא מבצעו.

וכך כותב עמוס חץ:

"מאז תחילתו של הפסטיבל מלווה אותי רעיונו של הקומפוזיטור ארנולד שונברג שגם בנה את שיטת 12 הטונים שבעקבותיו תלמידיו הנאמנים אנטון ווברן ואלבן ברג ובעקבותיהם רבים אחרים כולל המהפכן הגדול ג'ון קייג'.

בשנת 1918 הקים שונברג בוינה חברה לנגינת יצירה מודרנית שבה החוק היה שכל יצירת בכורה מנוגנת פעמיים באותו ערב. תוך ידיעה שהשפה החדשה דורשת חזרות רבות, מטפחת מוסיקה שדורשת האזנה חוזרת על מנת לחוות אותה."

מבוך | חיבור וביצוע: עמוס חץ

משך: 16 דקות

כל ריקוד חדש הוא אתגר הליכה לתוך זמן עתיד לא ברור.

לידתו בצורה שנוצרה בדמיוני. בשלב הבא נוצרה אף מפה שהתוותה את תחילת המסע.

אך איך אתנהג בדרך, איך אנוע? אני נדרש להקשבה.

זהו פער דינמי, בין הדמיון ותרגומו לאברי גופי.

תוי התנועה מוסרים אינפורמציה על המצבים והמסלולים, אך את הטמון בה, התחושה והרגש הנגרמים בשעת התנועה, על כל מבצע וצופה לגלות בעצמם.

אני מאמין שזוהי משמעות אמנות הריקוד: חווית הקשבה ליופי הזרימה המשתנה שבעצמנו ובסביבה באותה עת.


---------------------------------------------------


Chiaroscuro (אוֹרְצֵל) | מאת ובביצוע: סלומה שניבלי Salome Schneebeli (שווייץ/אוסטריה) ורוברט שטיין Robert Steijn (הולנד/מקסיקו) | מוסיקה: בנו היטי Benno Hiti (אוסטריה) | משך: כ 45 דקות


להשיל את האור, לחקור את הצללים

מסע שאינו מסונוור מן האור

החלק היפה ביותר

בגופך הוא היכן

שצילהּ של אמך נופל

הנה הבית עם רגעי הילדות

מופחת לחוט בודד של

גדר תיל אדומה

אל תדאגי. פשוט תקראי לזה אופק

ולעולם לא תגיעי אליו.

הנה היום.


דיאלוג וחקירה בין

סלומה שניבלי (Salome Schneebeli), אמנית ופרפורמרית, אוסטריה/שווייץ

רוברט שטיין (Robert Steijn), פרפורמר, כוריאוגרף ודרמטורג, הולנד/מקסיקו

מוזיקה מאת בנו היטי (Benno Hiti), אוסטריה


נקודת ההתחלה: במהלך מגיפת הקורונה נדמה שהעולם עצר מלכת, התבקשנו להשאר בבית, העבודה בוטלה, כמו היינו בשבתון. גילינו את הערך של זמן אינסופי בלי מטרה להתכוונן לקראתה, פשוט לא לעשות דבר מעבר ללהיות עם עצמנו. התחלנו להנות מהדברים הקטנים ומלטפל בצרכים בסיסיים כמו לאכול ולישון.

רוברט: חיי נכנסו לרגישות אחרת. חוויתי את הגוף באופן אחר, אף יותר חושני. לאידיאולוגיה הניאו-ליברלית של התפשטות תמידית תחת אור הזרקורים לא היתה חזקה עליי יותר. איני מחפש עוד את הצמיחה תחת אור פנסי התיאטראות, באורם של חיים ציבוריים. איני חי עוד את חייו של צמח שמכוון עצמו אל קרני השמש, כי עירסלתי את עצמי בקרירותו של הצל, וגיליתי את השפע הטמון בחיים (הציבוריים) בהשהיה. כל פעולותיי הצטמצמו לכדי חוויה והנאה מהחושים. גיליתי שאי-ההליכה אל פעולה פיזית יצרה רגעים של אינטימיות עמוקה עם עצמי.

סלומה: התחלתי לאסוף צלילים ומילים, תנועות יום יומיות. חזרתי לפרויקט יומן מחול, פרויקט מתמשך שהתחלתי בבקאו (רומניה), עבודה שהיתה במגירה שנים רבות. הפכתי את עצמי למושא המחקר שלי על ידי פיתוח ספריה. באמצעות טקסט וכוריאוגרפיה חקרתי את התפיסה שלי של הנסיבות, את הרילוקיישן המשוגע שלי (בגרמנית המשמעות של „Verrücktsein“ היא גם ׳להיות משוגע׳ וגם ׳להיות במעבר׳ או ׳להיות מועבר ממקום אחד למקום אחר׳), ההליכה שלי על התפר, מציאת דרכי בזמנים אלו - מחקר של חוויה חיצונית ופנימית. הפרמטר היחיד שלי בתירגול היה הרגשות והתחושות שעלו. התחושה של היותי מקור תמידי ובלתי ממוצה. התחושה של יופי. תחושה של נוכחות. הצבעים של הצללים.

הרגשנו בצורך להמשיך לפתח ולהעמיק בערכים האלה של אינטימיות, באופן העבודה ובדרך החיים שגילינו במהלך הסגרים. הריטריט הכפוי העביר אותנו אל עולם שבו לא רק נכוון את האור אל אינטימיות עצמית, אלא נעורר ונעודד את העולמות הפנימיים של האחר לקרון. כמהנו ללכת יד ביד, לקפוץ, לרוץ יחד בעמק (אולי של גיחוך, אולי של כנות). למצוא, ואולי באופן נעלה, פתח שאינו יומרני אל האחר. חיפשנו רגע של אי-שליטה, של שקט - ואם אפשרי - רגע של להיות יחד, אחרים.

מתי נלמד שאין מילים להכל? מתי נוכל להפסיק להתעוור מהחקירה אל תוך הצללים? מתי נפסיק להיות האובייקטים של אור שהוא בו בעת מושך כפי שהוא תובעני?

רוברט שטיין (הולנד, אמסטרדם) פועל ככוריאוגרפף, פרפורמר ודרמטורג. ב 2012 ייסד עםFrans Poelstra את הקבוצה  UNITED SORRY, אשר פעלה בוינה, אוסטריה.

יצר מספר מופעי סולו בהם Facing The Invisible  אודות מותו של אביו (בכורה בברצלונה 2003). A Reborn Smoker (בכורה בסן פרנסיסקו 2010), סולו הבוחן את האמונות בקסם שלו ושל הקהל על סמך אסטרטגיות שמאניות. Shedding Skins (בכורה בוינה 2016). במהלך מגיפת הקורונה החל בסדרת סולואים חדשה תחת הכותרת Esoteric dances (וינה 2021). עבד עם הכוריאוגרפים Maria Hassabi (ניו יורק), Georg Blaschke (וינה), Christina Rizzo (בולוניה), Anne Teresa de Keersemaeker (בריסל), Angela Schubot (ברלין) ועוד.

מקיים אירועים פרפורמטיביים במקסיקו בנושא האינטימיות שבקיום האנושי בשיתוף עם ריקרדו רוביו (Ricardo Rubio). יצירתם האחרונה היא סולו בשם Tunes for the living (בכורה במקסיקו סיטי, פברואר 2021). בשנה האחרונה הופיע בעבודותיהם של Christine Gaig  (וינה), Simon Wehrli  ו- Jasmina Kriszaj (סלובניה) והחל לעבוד כדרמטורג עם Marta Izquierda (פריז) ו-Bernadette Köbele (ציריך).

פיתח מפגשי אמן במקסיקו סביב נושא האלימות בחברה תחת הכותרת death facing the smell of (מקסיקו סיטי, גרנבקה, צ'יוואווה). בשנת 2017 כיהן כאמן הבית במכון לחקר המחול ואמנויות הבמה בקפרודאק/מקסיקו סיטי. בשנת 2018 הקים את בית הספר לחשיבה רכה (The School of Tender Thinking), יחידת עבודה לפעולה בגישות גוף סומטיות ככלי לשינוי חשיבה על פוליטיקה וחברה.

בשנת 2019 ארגן יחד עם Inger Reidun Olsen ו- Marianne Skjeldal, את המפגש "לטלטל את ההר" במונטה וריטה.

סלומה שניבלי (שווייץ/אוסטריה) למדה מחול וכוריאוגרפיה בניו יורק, שטרסבורג ובאקדמיה לאמנויות באמסטדם. החל מ- 1988 פעלה כרקדנית, פרפורמרית וכוריאוגרפית עם Sasha Waltz,  Gonnie Heggen, Fumi Matsuda,  David Moss,  Simone Aughterlonyועוד. החל מ- 1997 יצרה כוריאוגרפיות למחזאות ב Schauspielhaus Zürich,  Theater Basel ועוד. מחזות ופרויקטים שלה הועלו בתיאטראות ופסטיבלים שונים בשווייצריה, צרפת, גרמניה, מצרים, ארה"ב, גאורגיה. משתפת פעולה עם אמנית הוידאו Heta Multanen  והסצינוגרף  Demian Wohler. השלושה הקימו את הקולקטיב DAS MORPHOLOGISCHE INSTITUT. עבודתם מוצגת בהקשרים של מחול כמו גם של תיאטרון ואמנות. ניתן לצפות ביצירתם על במות, במרחבים ציבוריים ובמוזיאונים. שימשה כאמנית הבית (artist in residence) בברקאו (רומניה) ובקהיר (מצרים). ספרה VERLASSEN ייצא לאור באביב 2022 בהוצאת Rüffer & Rub. ב 2022 מתוכננת ליצור כוריאוגרפיה לסרט CALM מאת הבימאית הסורית שרה פתאי Sara Fatthai (וינה/ביירות).